הנה ימים באים הוא ספר שירים גנוז של המשורר אמיר גלבֹּע (1914–1984), חתן פרס ישראל (1982), ומהמשוררים החשובים של דור תש"ח. הספר נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, בשנים שבהן שירת גלבע כנהג בצבא הבריטי, ביחידה הארץ-ישראלית להובלה. כתב היד של הספר התגלה בארכיונו של המשורר, שבמרכז קיפ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב. כמחצית משירי הספר הגנוז נכללו בספרו "שבע רשויות", אולם כתב היד בשלמותו לא פורסם מעולם והוא שופך אור על תקופה עלומה בראשית כתיבתו של גלבע בארץ: בין שנת 1942 – שנת פרסום ספרו הראשון "לאות" לבין שנת 1949 – עם צאתו לאור של הספר "שבע רשויות".
הספר הנה ימים באים מהווה מעין "יומן מסע", והשירים, שנכתבו בסמוך לאירועים, מאפשרים לקורא לעקוב אחרי קורותיו של גלבע באותה תקופה. אולם יותר משהם משקפים את המסע הצבאי הממשי, משקפים השירים את הלך רוחו ומחשבותיו של המשורר בתקופה קשה זו, שבמהלכה נודע לו על השמדתם של כל בני משפחתו שנותרו בעיירת הולדתו, רדזיבילוב, שבאוקראינה.
קישורים