מרכז הכובד בשירי הקובץ הוא מאבק עם מה שהופך את החיים למכונת עינויים מכוערת, למען חיים שיש בהם חיוך, ידיעה ואחריות. השירים מהללים את הכוח המסתורי שמאפשר להתגבר על רעלים פוסט-טראומטיים ולהתחבר מחדש אל הקיום הראוי. הם מספרים על היכולת לברוא שמחת חיים וכבוד עצמי, יש מאַיִן. השירים מלמדים את הקורא לתייר את "ארצות הטירוף" ולחזור מהן שפוי.