הבהב ובא אביו הוא ספר שיריו השנים-עשר של אנדד אלדן.
כמו בספריו הקודמים, גם בספר זה מתייחדת שירתו של אלדן בצבעוניות חושנית, המלכדת ושוזרת דמויות, תמונות וביטויים מקראיים במירקם השירי. האלמנטים הנופיים בשירה זו מעניקים לה מחיוניות העולם הפיסי החיצון כמטאפורה לעולם האנושי הפנימי. רגישותו של אלדן לצליל ולמצלול, המוכרת מספריו הקודמים, מגיעה כאן לבשלות חדשה. האלמנט המוסיקלי אינו משתלט על השיר אלא מהווה חלק שווה - ערך בהוויה השירית. לשון השיר מצטיינת כמאז ומתמיד בשכלול וירטואוזי. רצף המילים קולח בטבעיות ובמבנה רטורי ברור, ומעלה את היצירה לכלל סימפוניה מוסיקלית.
אנדד אלדן הוא חבר קיבוץ בארי שבנגב, גדל ובגר למרגלות הגלבוע. ספריו הקודמים בהוצאת הקיבוץ המאוחד: חושך זורם ופרי (1959), לא בשמחות קלות (1964), לא על האבן לבדה (1967), לבדו בזרם הכבד (1970), אור הפנים (1973), מבחר שירים ("זוטא", 1976), קולה מלא הסתכלות (1980), זורם זהיר כזר (1987), דממה דקה ודוקרת (1990), לוחשת חולשתה (1994), סתיו מהסס סודי (1998). בספרית פועלים: עתה איתו (1983).