בחופש הוא יהיה נורא יפה, / כשעלי-כותרת רכים יתמכו בראשו,/ כאוחזים כתר. במשהו או-כחול-או-לבן, / צוחק, כמובן, בפנים מופשלים לגשם דק, / מפזר רסיסים זוהרים מהעיניים שתענוג. / עד החופש הוא יכין את עצמו להלם יפיו, / יפשוט את הבגדים הישנים שהיה לו/ צר ומר, ילך ויף משעות לשעות,/ בתנועה וגם בדומם שבו שוב אין הוא נעלם, / אלא נפתח וחי נאמר ומגיד / בחופש הגדול לתמיד" ("למר היקר").