הרומן "תור הפלאות" מגולל את תהליך התפוררותה של משפחה יהודית מתבוללת בעיירת שדה באוסטריה של סף השואה. אב, סופר נודע ואוטואנטישמי מובהק, אם שתקנית ודכאונית, ובן יחיד, ברונו, שדרך עיניו אנו צופים בהתרחשויות: ברונו מתאר את קורות משפחתו משתי זוויות ראות החוזרות ומשולבות זו בזו: מזוית הראייה של ילד רגיש עד אימה המתבונן סביבו מתוך ידיעה "שכל שהיה לא ישוב עוד". ומזווית הראייה של מבוגר החוזר לעיירתו, "ככלות הכל ולאחר שנים רבות", ומנסה להתחבר למראות הילדות ולזכרונות שהפכו זרים ומנוכרים. העולם הנגלה לנו דרך עיניו של ברונו הוא לעיתים עולם דמוי חלום ענוג ולעתים עולם דמוי סיוט. חייהם של בני המשפחה - המהווים בבואה מוקטנת של ההווייה היהודת המתובללת במרכז אירופה בין שתי מלחמות עולם - מעוצבים כמין בועת צבעונין. קיום מרהיב ורב יופי ובה בעת מחריד בחוסר ממשותו. "ב'תור הפלאות' הגיעה אמנות הסיפור של אפלפלד לאחת מפסגותיה הגבוהות. זוהי יצירת מופת שרק יצירות אחדות בספרות בת זמננו משתוות לה בעוצמתן הפיוטית" (יגאל שוורץ); "בסיפור זה, שהוא לדעתי הישגו החשוב ביותר של אפלפלד עד כה, מתגלות במלואן תוצאות של מאבק אמנותי ממושך על מיקוד ותיאום של הגות, תיאור ולשון, החותרים לגילוי אמיתות שונות לגמרי מאלו שבחשיפתן החל המספר את דרכו... ב'תור הפלאו'" הגיעה הפרוזה הישראלית לאחד מרגיעה היפים" (דן מירון); "'תור הפלאות' היא יצירה המעוצבת להפליא ומרגשת בעמקותה. אפלפלד מיטיב מכולם לתאר את משבר התרבות האירופית לפני מלחמת העולם שנייה ולאחריה. הוא אחד מכותבי הפרוזה הטובים ביותר החיים עימנו" (אירווינג האו).