בסיפור החותם את קובץ הסיפורים שלפנינו מספרת בחורה צעירה שכמעט קראו לה נעמה, מה החיים עשו לה, או כמעט עשו. היא מנסה להסביר איך כמעט היה לה קשר עם איש אחד, ולהבין מדוע זה לא קרה. כמוה, גם גיבורי הסיפורים האחרים מתקשים להבחין בין מציאות לדמיון, בין מה שכמעט קרה להם ומה שבאמת קרה, או עלול היה לקרות. לפיכך אפשר לראות את מרבית גיבורי הסיפורים שבקובץ זה, כמשרטטים דמות אחת. זוהי דמות המנסה בכל כוחה, מתוך חרדה אמיתית, לשמר מינון מסוים של חוסר שפיות. היא מוצאת מעין מחסה ב"שטח מת", שהוא מחוץ לטווח ראייתו של העולם. היא בודקת האם יש די מקום להנכיס לשם מישהו נוסף, ומגלה, מתוך אימה גדולה, שדווקא מפני זה העומד להיכנס – צריך להסתתר. שטח מת הוא ספרה הראשון של תמר וייס – סופרת צעירה, הבוחנת ברגישות רבה ומתוך תובנה מרשימה, את גבולות המציאות וההתמצאות של גיבוריה. היא נוגעת בקצות חוטי הקשר והתקשורת ביניהם ועוקבת בעדינות אחרי תנועות הנפש שלהם. "כלי העבודה" של תמר וייס דקים ומדוקדקים מאוד. סגנונה ואופן כתיבתה החסכוניים מעידים על מודעות נכונה לזיכוך ולליטוש שיצירה אמנותית ראויה משתבחת בהם. כמה מספרי קובץ זה פורסמו במאזניים, עתון 77 והארץ.
קישורים:יורם מלצר על הספר