ש. שפרה
שני הסיפורים הארוכים בספר "רחוב החול", שהגיבורה שלו היא גרטה, אישה גרמניה, ו"ליל הגדי", שהגיבורה שלו היא עפיפה אשה ערביה, וארבעת הסיפורים הקצרים שביניהם, למעט האחרון, הם מעין "סיפורי מחרוזת" המסופר בקולה של תודעה אחת. זווית הראייה של המספרת היא כפולה: האחת מרחיקה אל הזיכרון, והאחרת ממוקדת בהווה הסיפורי. המספרת חוזרת ומדגישה כי סיפורה הוא סיפור האפשרי. אין היא עוסקת ב"אמת", אלא במה שעשוי היה להיות אמת. "אשה היא רק זירה" אומרת הכורדיה החוזה עתידות באחד הסיפורים, ואמנם, במרכז העלילות המסופרות נמצאת אשה הנאבקת מאבק כמעט מיתי, באב, באיש ובבן, אלא שמעבר לחוט העלילתי המרכזי, לפנינו בראש ובראשונה, סיפורים על מה שהיה, או נידמה שהיה, ולא ישוב עוד.יהודים וערבים כאחד יצאו לגלות- היהודים לגלות מטאפורית, והערבים, לגלות של ממש. למרות העיסוק בעבר אין בסיפורים משום נוסטלגיה, אלא התרסה והצבת ציון בעצם המעשה הסיפורי, בלשון עשירה ובריתמוס מתוח. רחוב החול הוא קובץ סיפוריה הראשון של המשוררת ש. שפרה.