סיפוריה של מירי ליטווק הם מסע בין תרבויות. הנפשות הפועלות, כמחברת עצמה, עוברות על הגשר הצר שבין שם לכאן. עם כל רצונן להתערות בארץ החדשה, ריחות העבר, הנופים הישנים וספרים בלשון האם ובלשונות אחרות אינם נותנים להן מנוח. חוויותיהן נשארות פגישות קטועות, מסעירות, לעתים מלהיבות, אך אין בכוחן למחות את תחושת הניכור והזרות. על אף הזיקה לשפת האם ולשפות אחרות מצליחה המחברת לשלב בכתיבתה עגה עברית עדכנית רגישה ועזת ביטוי.
בקובץ הסיפורים שתי חטיבות: האחת שזורה על דמות מלכדת, והאחרת היא וריאציות על נושא, העושה אותן לשלימות אחת.