ישראל המאירי נולד ב-1948 בקיבוץ גבעת חיים-מאוחד, ושם גם סיים את בית הספר התיכון. את לימודיו המשיך באוניברסיטת תל אביב (ספרות כללית ותיאטרון) וכיום ד"ר לפילוסופיה ועוסק בהוראת ספרות ודרמה, ומתגורר באמירים שבגליל. סיפוריו הראשונים התפרסמו בעת שירותו הצבאי בכתבי עת, וקובצו בספרו "פראות" (הוצאת הקבה"מ, 1972). קובץ סיפוריו השני, "הרביעי", יצא באותה הוצאה ב-1981. ספרו השלישי "אש בקוצים" (עם עובד 1983), כולל נובלה בשם זה ושלושה סיפורים שרקעם הגליל. "הלבנים" הופיע ב"ספריה לעם" ב-1985. ספרים נוספים : "אוכלי האבטיח" (זמורה ביתן, 1988) "ליל זיכרון" (ספריה לעם, עם עובד,1990) "חזירים" - קובץ סיפורים (כתר,1994) , ו"סימביוזה" (ספריה לעם, עם עובד,2000). ספרו "סימביוזה" תורגם לצרפתית ולגרמנית. רומן חדש מפרי עטו של ישראל המאירי יתפרסם בקרוב בהוצאת אבן-חושן. ישראל המאירי גם כתב מחזות, ביניהם "חיבוק" (במת החזרות של הקאמרי,1975), "עוולה" - עיבוד לסיפרי י.ח. ברנר (הבימה, 1985), "קרקורים" (הוצג בפסטיבל עכו,1991)"עד הים" (תיאטרון חיפה, 1996) ו"סימביוזה" (בית לסין, 1999).