הגיבורים של ליאור עזיז הם אולי שתויים, מובטלים, בוגדניים ובעלי יצר הרס עצמי מפותח. אבל באותה נשימה הם אוהבים, תמים, פגיעים, מתגעגעים ובעיקר - לא נכנעים. כמו מתאגרף מוכה שקם שוב ושוב מן הקרשים הם מתנועעים בזירת המציאות, מובסים וכואבים אך מתעקשים להשאר על הרגליים - להתמודד עם עזיבת האהוב, עם טעם ההחמצה, עם השדים הרודפים אותם מבחוץ ומבפנים.
ההשפעה הברורה של מספרים אמריקאיים כמו קארבר, קרואק ובוקובסקי עוברת בסיפורים האלה טרנספורמציה שמאזרחת אותם במציאות הישראלית של היום.
עזיז הוא מומחה גדול במצבים של אחד על אחד - אדם מול אדם, אדם מול חפץ או קיר - שאותם הוא יודע לספר במיקצבים תיאוריים מוקפדים ובלשון דייקנית שמתקרבת אל סף השבירה ואובדן השליטה, אך לעולם אינה חוצה אותו.
ליאור עזיז למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב. על ספרו הראשון ("מה הסטייה שלך", זמורה ביתן, 1998) כתב ראובן מירן: "... בסיפוריו החזקים והיפים מצליח עזיז להעביר את התחושה הכואבת של טרגדיית החיים המקריים שאנחנו חיים... מספר רגיש ששולט באמנותו" (מוסף "ספרים", הארץ).