בקובץ סיפוריו הראשון, סוס טרויאני, פורס יוֹנתן יובֵל מניפה רחבה, מפתיעה ומרהיבה, של תכנים וצורות, ועושה זאת בתנופה, באומץ ובמיומנות מרשימים במיוחד. הוא מודע וקשוב לזירות, תקופות והוויות מגוונות ומורכבות. כך יימצאו בין סיפוריו כאלה בהם האירועים והגיבורים 'זה מקרוב באו' (בשם האב, סוס טרויאני), אחרים מפליגים אל ימי התנ"ך (ישמעאל) או אל תקופות מכוֹננות בהיסטוריה של העם היהודי (הגולם), ויש המתאפיינים בנימה קלילה ואפיזודית יותר (המינגווי, בטמן בפנסיה).
ביד אמן מתאים יוֹבֵל לכל זירה וסיטואציה סגנון ושפה מדויקים ואמינים. יש וכתיבתו עכשווית וריאליסטית, יש שהיא נוסקת אל מחוזות של פנטזיה, אלגוריה ואפוקליפסה, ויש שהיא מתמסרת לעולמות קדומים ומיתולוגיים, ואז היא מורכבת ותובענית יותר, בהיותה הולמת את הזמן והמקום. יוֹבֵל הוא, אכן, סופר תובעני - בצורה ובתוכן. בכתיבתו מהדהדות סוגיות-תשתית של פילוסופיה, אידיאה ונפש, ומבחינה זו הוא מהלך בגדולות וחותר להוליך את קוראיו בנתיבים שלא תמיד קל לפסוע בהם, אך העושה זאת ייצא נשכר ומצויד בכלי חשיבה והתבוננות מקוריים ורבי משמעות.