גרבלוס, גיבור הספר, הוא מוכר שעות, כזה שלא רק מעביר את סחורתו לידי הרוכש אותה אלא גם מרכיב את תוכנה, על פי הבקשה האישית המתאימה של המבקש. וכך הוא נושא שק מלא של 'שעות פינוק' ו'שעות תקווה', 'שעה של מעוף' ו'שעה של אמינות', 'שעת נצח' ושעת רגיעה', ועוד הרבה שעות דומות המיועדות להביא לרוכשן ריכוז מתומצת של מהות מסוימת, כזו שכל אחד נזקק לה, לעתים במינון רגיל ולעתים בריכוז גבוה של איכויות אנושיות מיוחדות קצובות בזמן. באחת הסיטואציות שבספר הוא נאלץ לערוך סדר במלאי הסחורות שלו, למיין אותן ולקטלג. בעת הקטלוג הוא מתלבט מה השם הקולע שייתן למדף בו יאחסן את שעות הפינוק האישיות, והוא תוהה: "...השם 'שעות של איכות' משך אותו. זו הייתה כותרת מבדילה ומיוחדת. מאידך היא נשמעה הצהרתית, אפילו סנובית. ומה עם יתר השעות בחיינו, הן פחות איכותיות? גרבלוס ויתר. "שעות לרגעים אינטימיים" נשמע משכנע יותר. לאמתו של דבר, הפינוק מיועד למצבים מאוד אישיים, אינטימיים ממש. אך במחשבה שנייה, היה בזה צליל של מתכון אמריקאי, כותרת של ספר-מדריך או קופסת גלולות. גרבלוס ויתר גם על זה... החליט לחזור לפשטות. פניה של אושרת הופיעו מול עיניו, אכזבתה העציבה אותו שוב. החליט על "תחליפים מילוליים לשעות של איכות". כפי שיסופר בהמשך זו הכותרת שתישאר על המדף".