מסמך אנושי נדיר בעצמתו, בכנותו, ומעל לכול – באופטימיות שהוא נוסך בקוראו, לנוכח החיים העולים ופורצים מחדש מתוך עיי החרבות. כמעט לא זכור לי ספר שאחז אותי כך בגרון לכל משך קריאתו. לבי הלם, דמעותי זלגו ולא יכולתי להפסיק לקרוא בו", כך כותב פרופ' מולי להד, פסיכולוג רפואי מומחה, מדריך ביצירה והבעה, נשיא עמותת משאבים – המרכז לשעת חירום במכללה האקדמית תל-חי.
בעלה ובנה של נאוה רבינוביץ'-זנד נספו בתאונת דרכים והשאירו אחריהם בן, בת, בן ואימא בהיריון. המחברת לוקחת אותנו בספרה למסע אל הרגע הנורא בחייה וממנו, מסע גבורה של אישה המסמנת לעצמה אט-אט את מוקדי התמיכה שלה, לומדת מחדש על החיים מן העונות ומן הטבע שסביבה, ודואגת לחזק את ילדיה, שבתורם נוטעים בה טעם חיים ותקווה.
נאוה רבינוביץ'-זנד, במקצועה מורה לחינוך מיוחד, הקדישה את כל חייה הבוגרים להוראה מתקנת, תוך העצמה רגשית של ילדים מתקשים. בדיעבד, משעמדה על הקודים האוניברסליים המסתמנים בספרה להתמודדות עם אובדן, החלה מפנה את כל משאבי הגוף והנפש לתמיכה באנשים אחרים שעולמם חרב עליהם. לאחרונה הקימה עם שותפתה, רחל גולדשמיד את מכון יותם, על שם בנה שנהרג עם בעלה בתאונת דרכים, בהיותו בן חמש. היא מקיימת סדנאות בנושא ואף מעבירה במקומות רבים בארץ הרצאות מלוות בשקפים, להדגמת שלבי ההתמודדות. כמו כן, היא תומכת אישית באנשים רבים, ברוח המתודולוגיה שבנתה וגיבשה מתוך התהליך המתואר בספר.