"טיפת טל נושרת, הדקים רועדים. שמים שבילים. קפלי חלוק כתונת אור מפשילים. עלים מתעופפים בתפילה. נושמים קיץ. שמים חושים לעתיד. מתנועעים. מביאים עיר ש'טלליה פורחין'. 'טלליה מרובין' שולחים ידי ענן. ועל אבק חוט פנינים נוסע דק".
דמויות מעוגנות בנופה של ירושלים, עתים שאובות ממציאות אחרת, מתלבשות בכתונת אור.
זהו ספרה השני של המספרת חיה אסתר. ספרה הראשון, אבנים רכות (עקד, 1983), זכה לביקורת נלהבות בעיתונות.