סופר נודע, שכבר שנים לא פרסם דבר, מגיע עם ערב, יחד עם אשתו, לכפר מרוחק שכל תושביו עומדים לנטוש אותו למחרת בבוקר. הסופר הוזמן להרצות לפני אנשי המקום, ועל אף ששכחו להודיע לו שההרצאה בוטלה, מתכנס חלק מן הציבור להאזין לו. כל האחרים עסוקים באריזה ובהעמסת משאיות. על רקע ההמולה הזאת מתרחש במקום לילה סוער של חשבון נפש והתפרצות יצרים. נטישת הכפר מעוררת שאלות נוקבות על אודות מרקם היחסים בין האנשים ועל אורח חייהם. בנובלה חדשה זאת, ניכר בעוצמה רבה קולו הייחודי של דן שביט בנוף הספרותי הישראלי, כמי שחוזר ומתמודד באינטנסיביות מרשימה עם השאלה, האם האדם גדול מחלומותיו או שמא הם גדולים ממנו. דן שביט פרסם עד כה, בין השאר, את הרומן "אנה ואני" (ספריה לעם, עם עובד), את הנובלה "משורר מתכוון להתאבד" (הקיבוץ המאוחד/סימן קריאה) ואת הרומן "בכל פעם שהוא מתאהב" (הספריה החדשה).