זהו סיפורה של חברה ייחודית, כזו שהאידיאולוגיה עמדה בבסיס מהותה ולאורה נוצר הווי חברתי, שהיצרים והחולשות האנושיות נאלצו להתמודד בו ולשחק משחקי-כוח נגד עניינים 'כבדים' כמו רצינותו התהומית של הרעיון וגדולת החזון. במתח הזה שבין היחיד לחברה-הדורשת-את-כולו, מתפתחים יחסים מיוחדים, מתגלים טיפוסים אופייניים וגדלים ילדים שהצליחו לתמרן בין דרך החינוך הנוקשה לבין מרחבי הנוף הפתוח. ניר, גיבור הספר, שהוא גם המספר-הדובר שלו, חמוש במשקפת שקיבל במתנה בילדותו, מסתובב כמו "ילד טבע" במרחב האנושי ובנוף הטבעי של המקום. הוא כמו מכוון את עדשת המשקפת שלו ומתמקד בפינות חבויות, באנשים מיוחדים, באירועים מסוימים ומשמעותיים, ומציג בפני הקוראים תמונה, נוסטלגית אמנם, אך אנושית מאוד של הימים הראשונים ביישוב עברי, כפרי, קיבוץ של השומר הצעיר בעמק יזרעאל.