החטא והעונג – רומן ראשון למחברו – הוא סיפור מופקר, פרוץ, משעשע ושנון, עם הפי אנד. איש לא נענש בו על שום חטא, ואין בו מוסר השכל. גיבורו סאקי הוא חייל-מודיעין ישראלי המוכר ללא היסוס סודות מדינה לשירות זר. ואין זו הבגידה היחידה בספר. הוריו של סאקי בוגדים זה בזה, חוזרים זה לזרועות זה, וגם סאקי עצמו, המוצא לו אהבת אמת כבר בתחילת העלילה, בוגד בה ללא מחשבה שנייה עם צעירה שהכיר באינטרנט. בין הארוטיקה, הרומנטיקה הממשית והרומנטיקה הווירטואלית, בוגד גם הסיפור במסלולו, במין משחק שהמחבר משחק עם דמויותיו ועם קוראיו (ובעיקר קוראותיו). והוא אף שואל דגימות מסיפורים אחרים, "ציטוטים" ממיטב הספרות המשתנים ברוב חוצפה וזדון, תוך שמירה על סגנונם המקורי. בסופו של דבר, המספר-מחבר הכל-יודע והכל-יכול – ההשגחה הפרטית של עולם-המילים שברא, העושה בדמויותיו ובעלילותיהן כרצונה – מתוודע אל גבולות כוחו. הדמויות שהמציא, שאין להן כביכול קיום מחוץ לספר, והן אמורות לקפוא בלי שינוי לאחר שהסתיימה העלילה, יוצאות לעצמאות אל מול הסופר המציצן. הן תעלומה לגביו, כאילו היו דמויות חיות. הבדיה והממשות חדלות איפוא להיות ניגוד בספר הקומי המבריק הזה.