"אדוני אמר שהיה בברגן בלזן. האם ראה שם את אנה פראנק?" השאלה הופנתה אלי בקול צלול, בגרמנית, על ידי ילדה שישבה בשורה הראשונה, בכניסה הרפורמיסטית בעיר ההאנזה ליבק, עירו של תומאס מאן.
הסיפורים הקצרים, הנובלה "כוסית לברטה" והמסה "מברגן בלזן לירושלים", שכונסו בקובץ האם ראיתי את אנה פראנק? נכתבו החל בשנות השבעים המאוחרות ועד למחצית השנייה של שנות התשעים. בכולם ניכר חותמו של מספר ישראל בוגר, ניצול שואה, המשחזר את קורותיו ותוהה על שורשיו ועל זהותו הכפולה.
"האם ראיתי את אנה פראנק?" הוא מסמך אישי, שבו שזורים פרטים אוטוביוגרפיים עם יסודות בדיוניים. הסיפורים כתובים ברגישות, בהומור שוויקי חכם ומתוך הכרת תודה של אדם שנולד פעמיים.
בספר כלולים סיפורי נסים (מתקופת השואה), סיפורים ארץ ישראליים ומסע מצמרר אל מחוזות ילדותו של המחבר, בעיירה קטנה בצ'כיה. בסיומו של המסע מנתק שמואל תומס את חוט הטבור הקושר אותו אל עיר הולדתו ומתחבר לירושלים. האם ראיתי את אנה פראנק הוא ספר מקורי, מרתק, מעורר סקרנות ומחשבה.
שמואל תומס הופרט נולד בצ'כיה (1936). בתקופת השואה היה אסיר בבתי סוהר, בגטו ז'שוב ובמחנה הריכוז ברגן בלזן. בשנת 1945 עלה לארץ ישראל עם אמו, הילדה הופרט (האם תעדה את קורותיהם בספרה יד ביד עם תומי, ספרית פועלים ומורשת, שבע הדפסות). כתב עבודת דוקטור על הנושא "גלות וגאולה בשירתו של אורי צבי גרינברג". שמואל ת. הופרט משמש כמנהל המדור לספרות של "קול ישראל". הוא מתגורר עם משפחתו בירושלים. הוא פרסם רומן בשם "יהודים יפים" (ספרית פועלים), חמישה ספרים לילדים ולנוער (אריות בירושלים זיכה אותו בפרס זאב, אותי לא שאלו היה רב מכר. שני הספרים הוסרטו והוקרנו בטלוויזיה), וכן תסכיתי רדיו, סיפורים ומאמרים, שתורגמו למספר שפות.