ג'ימקס וואלדמייר, ואחיו התאום אייד, נולדו בסילברסטון, קולורדו. שני תינוקות מקסימים שאבא ואמא וואלדמייר היו סוחבים לכל מקום, בשביל הכבוד. לאבא וואלדייר, קראו באז, והוא ניהל מסעדה. לאמא קראו אמא וואלדמייר. אף אחד לא ידע את שמה הפרטי. כנראה, גם לא התאמץ לחפש. בגיל שמונה-עשרה ג'ימקס נעלם. לקח תיק, בגדים, מעיל חם ואוכל לשבוע והשאיר רק פתק, שאף אחד לא הבין, במיוחד לא אייד. חמש-עשרה שנים לאחר מכן נעלם גם אייד. לא לקח איתן דבר, רק מעיל גשם ואת הכסף שהרוויח בקיץ. השאיר פתק משלו, להורים שאחר כך בכו כל השנים על הבנים היפים שלהם שנעלמו אחד אחרי השני, אלוהים יודע לאן. "עזבתי את סילברסטון", כתב. "אל תדאגו, נסעתי להחזיר את ג'ימקס". בעז גאון, 24, עיתונאי, מפרסם ספר פרוזה ראשון. זהו רומו קצר ומפתיע, הנע על ציר של שלוש עלילות המשתלבות זו בזו. ספר שיריו של גאון, דור הגומי והכסף, ראה אור בשנת 1995 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.