המחבר, מיכאל שולמן, נצר למשפחה יהודית מפוארת. סבו - סופר תקופת ההשכלה, קלמן שולמן; אביו, ברוך שולמן, חזן בעל מוניטין ברוסיה הצארית. ואילו הוא עצמו, שזה לא כבר הגיע לגבורות, למרות רגילות דורנו לתולדות חיים מפתיעים בתהפוכותיהם, מייצג ביוגרפיה מדהימה ,בתלילות נסיקתה אל מרומי הקאריירה בגולה הסוביטית וגם בעומק נפילתה למחשכי הכלא והגולאג. לא ייאמן כמעט, כי המחבר שהתמנה מנהלו של האנסמבל לשירה ומחול של הצבא האדום (בניצוחו של אלכסנדרוב), הלהקה הסוביטית המפורסמת והייצוגית ביותר בברית המועצות של שנות ה-30, שזכתה לתשואות בבירות אירופה, נאסר ב-1937, בשובו ממסע הופעות בפריז עם הלהקה, והושלך לכלא באשמה הפנטסטית של תכנון התנקשות בחיי ראש ממשלת צרפת. שולמן ישב בכלא ובמחנות 20 שנה. הז'אנר הספרותי שאותו בחר המחבר - אוטוביוגרפיה בנובלות - הוא חידוש מרענן. הוא משקף, מצד אחד, את סיפור חייו של הכותב, ועם זה, אין הוא גודר עצמו בדיווח ביוגרפי יבש. מריחות המכחול שמוסיף המחבר לסיפורים האותנטיים, מקנות להם משקל של ספרות כתובה בעט סופר אמן. העובדה, שבתוקף מעמדו בצומת החיים האמנותיים של מוסקבה, נפגש המחבר עם סטלין, וורושילוב ואישים רמי מעלה אחרים מהצמרת הפוליטית והצבאית, מצד אחד, ועם אישים מעולם האמנות כמו המשורר מאיאקובסקי והבימאי הדגול מאיירכולד, מצד אחר, וכי יש בידו לגלות פרטים ועובדות לא ידועים הקשורים באישים אלה - מוסיפה לספר קורט של סנסציה.