ספר זה הוא הזדמנות פז לפגוש באנשים. מחבר הספר הוא אמנם רופא, אך בפגישותיו עם האנשים שטיפל בהם הפך בעצם לאדם הפוגש אנשים, ובתור שכזה הוא פונה אל הקורא ומציע לו להציץ אל ארכיונו הפרטי, זה שבזיכרונו ובנבכי ליבו, ולהיות נוכח בפגישות המיוחדות שהתקיימו שם. וכך מוצגת בפנינו גלריה אנושית מיוחדת, כזו המבוססת על המציאות, מקרים שהיו וקרו, ולמרות שרובם של גיבורי הסיפורים כבר אינם בין החיים, סיפורם, כך מעיד המספר, ממשיך להיכתב ולהקרין גם על ההווה וההוויה הקיימת בו. מבלי משים הופך ספר זה לנגד עיני הקורא למסע שבמרוצתו חדלו המטופלים להיות מטופלים והפכו לשיירה הדדית בה כל אחד, המטפל והמטופל, תורם לחברו משהו על עקרונות, פסקנות מלומדת ומתכונים מחשבתיים. הרבה חוכמת חיים יש בפגישות הללו, וכל אחד יוכל לפגוש בהן משהו או מישהו מסביבתו הקרובה, מחבריו, ממשפחתו ומעצמו. מריאן רבינוביץ משלב כל חייו את עיסוקו ברפואה עם נטייתו להגות וכתיבה ספרותית. 'אנשים' הוא ספרו החמישי.