נובלה מקורית מרתקת החושפת את חיי הנפש שלנו, הישראלים, בדמויותיהם של ארבעה בני משפחה אחת. צֶפי לא ידע להיות בעל ואב. לאחר מותו מבקשת אִתָּא, במחלתה, להבין מתי ואיך נשתבשו הדברים. בתיה בתם, שוחרת שלום, מפנה עורף לאחיה עתר, ששב הלום קרב מן המלחמה, והוא אובד במזרח. האם ישובו למצוא את דרכם? האם ימצאו זה את זה?
"כשנולדתי בתל אביב ב-1934 עוד לא נעלו שם את דלתות הבתים. כשנסעתי עם אמי לפולין ב-1939 כבר החלו לנעול את שערי הרחמים. כשנולדה מדינת ישראל הייתי נער. בצה"ל למדתי את מכאובי המלחמות. ב-1973 התחלתי את חיי באקדמיה בחוגים: 'לימודים רוסיים' 'ויחסים בינלאומיים'. מאז אני מנסה להבין את העולם הגדול ואת חיינו כאן. ב-2003 פרשתי מן האוניברסיטה העברית ועברתי ללמד במרכז הבינתחומי בהרצליה, ועדיין אינני מבין. מן המבוכה נכתב הספר הזה".