חבצלת סמנון היא צעירה ישראלית, אולי יותר אפופת חלומות ואימפולסיבית מהמקובל בין בנות גילה. כבר בתחילת הסיפור היא מותירה מאחוריה חבר נוכחי שחזק בעיקר בהיגיון, ואתו את הסיכוי להשיג תואר איטלקי בלימודי הרפואה. המקרה ותחושת הלב מעלים אותה על סחרחרה ארוטית, שתוביל אותה מזרועותיו המיסטיות של חואן רמון הספרדי אל נישואים עם אבינועם חוקר מדעי החיים, ומשם הלאה אל הפילוסוף גבריאל ושוב... במקביל תמצא עצמה חבצלת מעורבת במערכות יחסים מיוחדת עם כמה נשים, חיות ואף מתות. בשלב מסוים היא שוכנת בדירתה לשעבר של המשוררת אלזה לסקר-שילר, וחשוב מזה, מקיימת התכתבות חד סטרית עם אשה שחייתה לפני כשבע מאות שנים: דולסה די לאון, שלדעתה אחראית לא פחות מבעלה משה די ליאון לחיבורו של ספר הזוהר.
הרפתקאותיה של חבצלת המודרנית מתחילות באופן מוזר לענות לא רק על מאורעות חייה של חברתה משכבר הדורות, אלא גם על גלגולי המיתוסים הקבליים שטוותה. אגב כך ניתן לסמלי הקבלה וסיפוריה פירוש חדש, יצרי ותוסס, פירוש נשי מובהק, שאינו בולם אף לרגע את הקצב המסעיר של ההתרחשויות בחיים עצמם.