במרכז הרומן איחוי אחים תאומים – דודי השומע ואוֹמי החירש שנולד לתוך דממה. דודי הוא סטודנט לתיאטרון, המתאמן על תפקיד "לאקי" בהפקת מחזהו של בקט "מחכים לגודו". מינקות הוא גונן על אחיו מפני העולם ותיווך בינו לבין ההורים המתקשים להתמודד עם זוג פעוטות שאחד מהם פגום. לשם כך הוא ממציא שפת סימנים מיוחדת לו ולאחיו, שעמו הוא מתנהל כיחידה נפרדת וסימביוטית. רק סבתא גיטה מצליחה לחדור את הקרום העוטף אותם.
הרומן הוא מונולוג של דודו, שראשיתו בהודעת דוא"ל דרמטית מאחיו החירש, אומי, שיצא לטייל לבדו בעולם, וכעת הוא דורש ממנו לחדול מלהתחקות אחריו. בועת התאומות מתנפצת ודודי יוצא בעל כורחו למסע אישי ארוך וכואב, אפוף רִיק ואבסורד. רק לכשימצא את אחיו, יתחוור לו עד כמה עמוק הקרע ביניהם.
לאן יוליך השבר הזה? ימים יגידו.
דורית שנקמן-שפיץ היא פסיכולוגית קלינית בכירה המטפלת באוכלוסיות מגוונות, מלמדת ומכשירה פסיכולוגים מזה שנים רבות בהתמחות בתחום הקליני, במגזר הציבורי ובאופן פרטי.