פחדתי לשאול אותו אם יש דרך חזרה מאיטליה ואם אפשר להתחרט. הצלחתי להבין שיש קול לשקט הזה. אפשר לשמוע אותו בצלילות. כולם עסוקים שם ברדיפה אחר הקול השקט של הדממה. שאלתי אותו אם זה מזכיר את שירת הסירנות, והוא אמר לי שאני חייבת לצאת מעולם הדימויים שלי. ששם באוסטרליה שלו אין אודיסאוס. הדממה היא ישות עצמאית.
אוסטרליה, זו שאליה נושאת עירית, גיבורת הספר, את עיניה איננה מסומנת במפה. המסע אל היבשת הרחוקה מתנהל בדמיונה באמצעות דיאלוג רווי געגועים שהיא מקיימת עם אחיה ועם אמה. זהו סיפור על התבגרות בישראל של ראשית שנות החמישים, במשפחה אשכנזית מבוססת. הצורך הבוער של הגיבורה- המספרת - להבין את העבר ולהתאבל על ההווה מוביל אותה לנבור במכתבים ישנים ולעבור מקרוב על הסודות והשקרים של שנות ילדותה.
אוסטרליה כתוב בשפה מאופקת ובהירה. הוא מזמין אותנו להצטרף אל מסע אינטימי ומרתק ההופך בתוך כך גם למסע מפוכח ועוקב אל ראשית ימיה של מדינת ישראל.
"משחקי הגומלין המתקיימים בספר זה בין קולה החף מכל ערמומיות של ילדה המספרת בתום צלול את כל הקורות אותה לבין הקול הבוגר ועתיר התבונות של המספרת, יוצרים שילוב ייחודי ורב קסם הנוגע בו בזמן גם בטירוף והתפוררות וגם בפיוס ותשוקה לחיים ועושים את אוסטרליה להישג אומנתי ודאי והנאת קריאה אמיתית" חיים באר.
עירית דנקר – קאופמן נולדה בנתניה והתחנכה בפנימיית "הדסים". סיפורה "בובה סמרטוטה" זכה בפרס הסיפור הקצר של "עיתון הארץ". אוסטרליה הוא ספרה הראשון.