את הדמויות החשובות בחיי אני מחלק לאבות ואחים. היה לי אבא אחד והיה לי אח אחד ואני מכפיל אותם ושב ומכפיל אותם. על הכפילים האלה אני רוצה לכתוב''.
שמעון זנדבנק, חוקר, מבקר ספרות ומתרגם שירה רב-השראה, חתן פרס ישראל לתרגום, מעלה זכרונות ומחשבות על ילדותו בתל אביב המנדטורית, על מות אביו, על אהבתו לשירה ומדוע תירגם שירים ולא כתב, על קפקא, צלאן והלדרלין שתירגם ולא אימץ ללבו, על לאה גולדברג ודן פגיס, על קשר לארץ הזאת וזרות בארץ הזאת...