אנשים שאבד להם עולמם מחפשים דרך זה אל זה. מן החורבן עולה ומתעורר כעוף החול עולם אחר. אחות רחמנייה שהיתה למלצרית נותרה לבדה עם בתה, וקשיש ערירי המעסיק אותה באולם השמחות שלו, מעתיר עליה טובות הנאה, אבל דווקא בנו האבוד של המעביד, המגיח פתאום מן העבר, מוצא דרכו אליה. האם מעורר הדבר קנאה בלב האב? ערבי צעיר שכל משפחתו גלתה מחפש את קרבתה של הבת הצעירה. האם תיעתר לו היתומה החסרה כל כך קרבה?
עולמות מתקרבים ומתרחקים זה מזה, נוגעים לא נוגעים, ועולם חדש עולה מתוך החול הארץ ישראלי של שנות החמישים.
"הכביש הזה, היה לפני שנים אחדות רק דרך צרה שאם שני רוכבי חמורים נפגשו בה זה מול זה, היה על אחד מהם לזוז הצדה... רק לפני שלוש ארבע שנים החלו בולדוזרים... לחתוך את גבעות החול... הביאו חצץ, כורכר, מלט וסיד, הניחו יסודות לשיכונים... בקתות הערבים המעטות שנשארו... כמו שקעו באדמה, נהרסו".
שלמה ווארזאגער, אחד מסופרי היידיש הפוריים ביותר הפועלים היום בארץ. ספריו זכו להערכה רבה שאף הניבה פרסים רבים, אך לא הגיעה אל הקורא העברי. זהו ספרו הראשון שרואה אור בעברית.