קובץ שירים ראשון זה למשוררת יעל עמית, הוא ספר שהמציאות בו שבירה ומרומזת, ועם זאת בעלת עוצמה רגשית עזה, בשל האמירה המהודקת, המאופקת, והריתמוס המוסיקלי המדויק. אלה אוצרים בתוכם רבדים שאינם גלויים, אשר מתייחסים אל מה שמעבר למוחשי. הספר נוגע בשאלות יסוד של הקיום האנושי,לידה, אהבה ומוות, בְּעולם שממשותו מוטלת תמיד בספק ומשמעותו אינה מובנת מאליה. שירי השער הפותח, "שומרת הזמן", נוהים אל געגוע למחוזות אחרים, בניסיון לעצור את הזמן המתכלה, ובהאזנה לסמוי ולשקט: "במיתרי הערב הדועך ממטרות מחשבה מצליבות/ רסיסים מוארים./ אדוות תשוקה קלות על מים בהירים./ הכל מתכלה" (עמ' 23). הפואמה "חבלים" המהווה את עמוד השדרה של קובץ שירה עז ביטוי זה, מתארת בדיאלוג קשה וחשוף את חבלי ההתהוות המקבילים של אם ויילוד, הלכודים כל אחד בלבדיותו הקיומית המוגדרת על ידי גבולות הגוף והנפש: חותמים את הספר שירי השער "בחדר", הנושאים עימם השלמה ונחמה. הממשות שבה אל החדר הפנימי, שנותן מקום למרחב הביניים שבין המציאות לחיי הנפש. יעל עמית ילידת חיפה היא פסיכולוגית ילדים. עוסקת גם בכתיבת פרוזה ומחזאות.