בספר הזה מתבלטות ומובהרות תכונותיה העיקריות של שירתו של אלישע פורת: קונקרטיות מושגית, חושניות לשונית, דחיסות מילולית ועברית מקורית ובסיסית. ואכן, תוך קריאה בשירים, מסתברת לקורא הגדרת השירה המובאת בספר: "שירה היא הליך פתאומי של דחיסה מילולית". ופירוש הדברים מתחוור לו, כאשר בד בבד עם שימור הברק הראשוני של חוויית ההשראה, מכילים שירי הספר דחיסות מילולית, הדיקות מבנית וגרעיניות שירית. המשורר מנסה להחזיר בשיריו את "הכבוד האבוד" של מבנה השיר הדחוס והמהודק, לשירה העברית החדשה.
מסע אל בוסתנאי
אלישע פורת אולי אינו מודע לכך, אבל בחברתו החיים נדמים פתאום עשירים כל כך, מלאים סיפורים ושירים, עצי פרי מוזרים ובעלי חיים שזכיתי לראות רק בגן החיות
רות אלמוג, הארץ, במסע עם אלישע פורת |