שרידי העבר שעל החרמון ומורדותיו היו לנו, עד לשנים האחרונות , כעין ארץ נעלמה. מעבר מזה היו הגליל והגולן - שטחים נחקרים ומוּכּרים, ומעבר מזה בקעת הלבנון ורכסי מול הלבנון, ששרידיהם העיקריים נסקרו ותועדו, ואילו אזורי הטרשים והחורש שבתווך כמעט שלא נסקרו עד עתה. במקומות אלה, הנסערים לא אחת בפעולות מלחמה, ערך שמעון דר סקר ארכיאולוגי, שפירותיו מובאים לפנינו בספר זה. מקובל על החוקרים כי כאן היה מקום משכנם של היטורים - עם שמקורו ערבי, ואף הגניאלוגיה המקראית מיחסת אותו ליטוּר ישמעאל - אך הוא מוּכּר לנו בעיקר כישות פוליטית ואתנית בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה, והמקורות , וביניהם יוסף בן מתתיהו במיוחד , מתארים את היחסים בין היטורים לבין היהודים בארץ ישראל בימי בית שני . שמעון דר נטל על עצמו את התפקיד הקשה של איתור ואפיון שרידי תרבותם של היטורים, בעיקר בהמשך התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית . בחסרונם של מקורות כתובים עולה עוד יותר ערכה של החקירה הארכיאולוגית כמקור עיקרי, ולעתים בלעדי , של לימוד ההיסטוריה והתרבות של עמים וחבלי ארץ . שמעון דר אכן מתמודד בהצלחה עם משימה נכבדה זו, ומן הסקר הארכיאולוגי , שמעצם טבעו אינו לכאורה אלא ליקוט וחקירה של שרידים אילמים, עולה לפנינו תמונה מרתקת וחיה של ישוב הנאבק על קיומו והתפתחותו בתנאי ארץ קשים.