בספר שיחות עם הדלאי למה, הרחיבה סדרת השיחות את תחום עניינה והרחיקה עד דהרמסלה שבהודו, מקום גלותו של הדלאי-למה ה-14 של טיבט.
"...באופן עקרוני מי שרוצה להיות נזיר, מופרד ממשפחתו ובמובן מסוים אפילו מן החברה שלו. הוא מתחיל במעין חיים חדשים. מטרתו העיקרית היא להגיע לשחרור: "מוקשה" בסנסקריט או "נרונה". הוא מקדיש יותר זמן לתרגילים רוחניים, למשמעת המוסרית, ולמדיטציה האנליטית. התוצאה של התרגולים הללו היא שלוות הנפש, וזו נשארת, על פי הנסיון המוגבל שלי, למרות סיבוכים, קשיים ומצבים סותרים יחסית, שלמה ויציבה. אני משוכנע שבעיקר הודות לחיי הרוח שלי ולעובדה שאני נזיר הגעתי לשלוות נפש מסוימת...".
צעיף ערפל מסתורין אפף את המדינה הנידחת בהרי ההימלאיה בימים שסון הדין, חוקר הארצות השוודי, כתב את ספריו המקיפים על מסעותיו בטיבט, שהלהיבו את דמיונם של שוחרי הרפתקאות, נערים ובוגרים, בראשית המאה, ואף ילידי הארץ יכלו לקרוא בהם בתרגום עברי. אמצעי התקשורת הסירו מעט את צעיף הערפל שכיסה על טיבט במשך דורות רבים, אך המשיכה אל הזר והמוזר לא חדלה. ספר זה פותח אשנב נוסף לארץ המסתורית ההיא.