יומני לאה גולדברג, המתפרסמים בזאת לראשונה בשלמותם, חושפים לפני הקורא כמה וכמה פנים מכבשן עולמה, מהווייתה המיוסרת, ממערכת ערכיה, מסקרנותה האינטלקטואלית המושחזת, מחוויותיה וגחמותיה של משוררת נערצת בישראל, אשר הועידה את עצמה מילדות, כשבקיאותה בעברית הייתה עדין בחיתוליה, להיות סופרת עברייה.
לאה גולדברג כתבה יומנים בעברית מאז היותה בת עשר בעיר מגוריה בקובנה שבליטא, כאשר שליטתה בלשון כתיבתה היתה עדין בחיתוליה ועד לשנים אחדות לפני מותה (15.1.1970) בירושלים. זו תופעה נדירה שילדה צעירה מחליטה להיות סופרת בשפה שאין לה שליטה בה ומגלה כוח רצון ונחישות לעמוד בכך
"לא כל "זמר נוגה" הוא המשך ישיר של ריאות מוכות שחפת, אבל השירה נולדת ממצבי נפש לא פשוטים. אני לא חושבת שזה תענוג גדול וצריך לומר את זה. היומנים של לאה גולדברג הם פצצה ספרותית, שפותחת צוהר ל"כאום המיוסר שממנו נובעת ההרמוניה"
אפרת מישורי ל"מה קורא" מאת ורד לי, הארץ
קישורים:
גווייתו של חתול שחור קטן, סמל של כל חיי בעת האחרונה
גדעון טיקוצקי על הקריאה ביומנים
על שורשיה של היוצרת המופלאה
50 שנה למותה
כל ספרי לאה גולדברג באתר>>