חרף לשונו הקולחת ורהיטות עלילתו הגרוטסקית לעתים, "לב רך" הוא סיפור מתח קפקאי כמעט, שנכתב שנים לפני הולדתו של קפקא. בעת- ובעונה-אחת, הוא גם סיפור מופת ריאליסטי על אהבה שכמעט התממשה ועל אושר מוחמץ ועל הדחקה ועל הפורענות הניחתת על ראשו של אדם בשל אופיו ותנאי חייו, ולא מחמת גזירת הגורל.
לא באקראי הציע פרויד לתלמידו, הפרופסור משה וולף ז"ל לימים מיסדה של החברה הפסיכואנליטית בישראל, להתחיל בסיפור זה את ניתוח יצירתו של האיש שאותו תיאר כ"אחד מגדולי קודמיו (הפסיכולוגים) בספרות העולם".