דוסטייבסקי הלא מוכר. סרקסטי, שנון כתער ומצחיק עד דמעות. הפתעה למי שמכירים אותו רק מ"החטא ועונשו" או "האחים קרמאזוב". מעשה בפקיד 'משכיל', איוון מאטוייץ' שמו, הנבלע על ידי תנין, קרוקודיל מיובא, ומגלה שזכה בקריירה עליה לא העז אפילו לחלום. או בלשון הסופר: סיפור שהוא "מין כזב מחוצף שטרם היה בספרותנו, להוציא אותו מקרה אמתי באבדן החוטם של המאיור קובאליוב" בסיפורו הנודע של גוגול. חקר הספרות הרוסית מציין כי "התנין" (פורסם ב-1865) הוא פרודיה נשכנית על ויכוחים שניהלו ביניהם מעל דפי העיתונות אנשי ההגות הדמוקרטיים-מהפכניים באותם ימים. אולם גאוניותו של הסופר פורצת בפנינה ספרותית זו מעל ומעבר לכל זמן ומקום, והיא מטפלת בכסילות האנושית האוניברסלית שבכל הזמנים.