אלבר קאמי, מגדולי סופרי אירופה במאה עשרים. נולד בשנת 1913 במונדובי, אלג'יר.
פילוסוף, שחקן, מחזאי, מסאי, מספר, לוחם המחתרת הצרפתית האנטינאצית. ב-1957 זיכו אותו הסיפורים "גלות ומלכות" ו"הנפילה" בפרס נובל לספרות. תאונת דרכים שמה קץ לחייו והוא בן 46 שנה.
העימות עם שאלות הקיום האנושי, החירות, הבדידות, הזרות, מצבו של האדם, משמעות החיים - אלה הם מוקדי יצירתו ההגותית והספרותית.
"...דארי הסתכל בשמים, במישור, והרחק מזה באדמות הסמויות מן העין ונפרשות עד הים, בארץ הגדולה אשר אהב אותה כל כך היה שרוי לבדו". (מתוך "האורח" לא. קאמי)
דפדפן - ספרים שנשכחו הנפילה - גלות ומלכות / אלבר קאמי (הקיבוץ הארצי ,1959, ספרית פועלים,1976) לעו"ד ז'אן קלמנס היו כל הסיבות להיות מאושר. עשיר ומכובד, נערץ על נשים, הוא גם עזר לזקנות לחצות את הכביש. אבל הכל בא לפתע אל קיצו. על אחד מגשרי הסיין בפריז ראה קלמנס אישה בשחור מנסה לקפוץ לנהר הקר. הוא המשיך בדרכו, ואף לא הפנה ראשו כששמע את חבטת הגוף במים ואת הזעקות. "הייתי מסכן את עצמי אם הייתי מנסה לעזור,"ניסה להצדיק את עצמו. הוא מוצא מפלט באמסטרדם, הנמצאת נמוך, תחת מפלס מי הים. בפונדק מקסיקו סיטי, במרכז רובע האורות האדומים, הוא מספר את סיפורו לכל זר. "אני מנוול,"הוא אומר, "אבל גם אתה."לחלחלת הקורא הוא מצהיר בלב מלא שאינו מתחרט על מה שעשה. במסורת סיפורי מוסר ההשכל של המאה ה17-מוקיע קאמי, החבוי תחת גלימתו של קלמנס, את מה שהוא רואה כצביעות מוסרית של כמה מיריביו, ובראשם סארטר. ( ד"ר אריאל אוקסהורן, ישראל היום, אוק' 2010) |
קישורים