כתב יד מוכר היטב על גבי מעטפה מישראל מעורר חלחלה בלב האתנולוג הגרמני הנודע. בשנות הארבעים העסיק את הפליט היהודי, הימלפארב, כמלווה במסעותיו לחקר הגזעים הפרימיטיביים של האינדיאנים ביערות העד של ברזיל על חשבון הרייך הגרמני. הוא זוכר היטב איך היו חייו תלויים באיש ההוא, איך למעשה הוא ניהל, ערך ותיעד את מסעם בעולמות האקזוטיים של האינדיאנים באמזונס, ואיך נטש אותו לקדוח למוות בעבי היער. עד לרגע זה היה בטוח שהאיש לא שרד. פרסום הרשימות שערך הלה, כאילו היו שלו, עשה לו שם עולמי שסלל לפניו דרך לחיים טובים. לאחר חמישים שנה, כשהוא כבר שבע ימים, צץ לפתע כתב היד המוכר ההוא של הימלפארב על גבי מעטפה המגיעה אליו מחיפה. המראה הזה מטלטל אותו וחושף את הכזב שבחייו ה"טובים" כל כך. בהכרה זו הוא מציע להימלפארב להיפגש על אחד האיים שבין אירופה לישראל. מה כותב לו הימלפארב? האם יוכלו להיפגש? האם יוכלו להידבר?