תרגום מופת חדש, בעברית בת ימינו, לרומן המופת של באלזאק, המייצג הן בעיני הביקורת והן בעיני ציבור הקוראים הרחב את הדגם המובהק של הרומן הריאליסטי מן המאה התשע-עשרה ואת פסגת אמנות הכתיבה של באלזאק.
על סגולות התרגום החדש של יונת סנד כותבת בתיה גור, מבקרת הספרות של "הארץ": אכן הגיע הזמן שגם קוראי עברית ידעו ששמה של בעלת הפנסיון הוא מאדאם ווקה (ולא ווקר, כמו בגרסה הקודמת), ויחושו את ההבדלים בין שפת הדיבור (בתרגומה של יונת סנד משתמשים המשוחחים בצרופים כמו "את זה" "אז כמה"). רוח המקור נשמרת בבחירה הזהירה של המתרגמת בצרופי לשון ההולמים את הדובר המסוים: "אני מכיר את החבובות האלה", אומר ווטרן, הפושע הנלמט, בגרסה החדשה, "הוא כילי, בהמה, שוטה", אומרת הרוזנת דה ל'אמברמניל על אבא גוריו, סוחר האטריות הזקן. מלבד הוכחה נוספת לשינויים המהירים שהתחוללו בלשון, ולאפשרויות הרבות שמספקת העברית של ימינו, ישמש התרגום הקריא והקולח, וההערות מאירות העיניים, דורות חדשים של תלמידי תיכון ואולי אף קוראים שאינם חייבים בקריאתו.