הספר, המסופר מפי נכד אנונימי, נראה תחילה כמין 'לקסיקון משפחתי', המקים לתחייה אנקדוטות משעשעות על הסבא מצד האם, ועל דודה מארי, המורה של הנזירוֹת. רק ברבע האחרון שלו נחשפת "המלחמה הגדולה", מלחמת העולם הראשונה. עתה עומדים בני המשפחה על שפת חור ביקום שהעולם הגלוי-לעין ניגר דרכו, ועליהם למלא את החלל הריק של חייהם, את הזמן האבוד.