שבעת "הסיפורים הנפוליאוניים" של בלזק, המקובצים בכרך זה, נכתבו כולם בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה (שהן גם שנות השלושים בחייו של הסופר). הדמויות המרכזיות הן חייליו ומפקדי צבאו לשעבר של נפוליאון, ורבים מן הסיפורים עוסקים בגורלם של אלה שנים לא מעטות אחרי נפילתו, ואף אחרי מותו. אך המלחמה, גורלם בה, והמיתוס הנפוליאוני, עומדים במרכז הווייתן של רוב הדמויות האלה. דמיונו של בלזק מאפשר לו לעקוב אחר חייה האחרים של ההיסטוריה, חיים קונקרטיים וממשיים – לא אלה של ספרי ההיסטוריה. הסיפורים הכלולים בספר: "הקולונל שַׁאבֶּר", "וֶנדֶטָה", "דוגמאות של שיח צרפתי", "אהבה במדבר", "נפוליאון של העם", "הֲיה שלום", "אֶל וֶרדוּגוֹ". לספר מצורפת אחרית דבר מאת דוד מנדלסון: "בלזק – סיפור המיתוס של נפוליאון בקומדיה האנושית".