שבעה-עשר סופרים מיוצגים באנתולוגיה הפורטוגזית הזאת, תמונה קבוצתית של הסיפור הקצר בפורטוגל במאה העשרים. יש בה "סיפורי ליסבון", עם הבדידות והמצוקה שבחיים בעיר הזאת, אבל נפגוש גם אריסטוקרטיה כפרית, בורגנות-זעירה פרובינציאלית ודקדנטית, עולם כפרי נחשל ועני, ואפילו כפר נידח אשר תושביו, יהודים-בסתר, מזמנים אל קרוביהם לפני מותם חונק, האמור להקדים את הכומר ולחלץ את הגוססים מן הווידוי הנוצרי... המסע בספר מתקדם מן הריאליסטי אל הפנטסטי והמיתי, ומסתיים בסיפור שנכתב בסוף המאה התשע-עשרה. הקורא הישראלי מכיר מן הסיפורת הפורטוגזית במאה העשרים בעיקר את סאראמאגו (המיוצג בספר בסיפור מוקדם, שונה מן המוכר לנו). אכן, סאראמאגו הוא אבן-דרך בספרות הפורטוגזית בת-זמננו, שבה "מה שלפני ומה שאחרי סאראמאגו... הרבה יותר ברור מאשר ההפרדה בין מה שהיה לפני למה שהיה אחרי המהפכה". אבל הפנורמה הרחבה שפורשת האנתולוגיה הזאת תפגיש את הקורא עם אחת הספרויות האירופיות המודרניות הגדולות והחיוניות, עם סיפורים מעוררי-השתאות בעוצמתם הרגשית, בעושרם, בגיוונם, ובסובטיליות של הכתיבה. לוסיה מוצ'ניק ליקטה את הסיפורים (והוסיפה אחרית דבר), ומרים טבעון הפליאה לתרגם. הסופרים שסיפוריהם כלולים בקובץ: ז'וּזֶה קארדוֹזוּ פִּירֶש, לידיָה ז'וֹרז', אירֶן לישבּוֹאָה, ז'וֹרז' דה סֶנָה, ז'וּזֶה רֶז'יוּ, מאנואל דָה פוֹנסֶקָה, ז'וּזֶה רוֹדריגֶש מיגֵיש, מיגֶל טוֹרגָה, מָרייה ז'וּדית דה קארוואליוּ, ז'וּזֶה סאראמאגוּ, אגוֹשטינה בֶּסה-לוּאיש, דויד מוֹרַאוּ-פֶרֵירָה, סופִייה דה מֶלוּ בּרֵיינֶר אנדרסֶן, מאריוּ דה קארוואליוּ, ז'וּזֶה ריסוּ דירֵיטיניוּ, מאריוּ דה סָה-קארנֵיירוּ, אֶסָה דה קֵירוֹש. "בשבעה-עשר הסיפורים הפורטוגזיים הכלולים האנתולוגיה הזו יש מין קסם מידבק... דוגמה קטנה אך מובחרת של העולם הספרותי העשיר, המשתרע בדרום מערבה של אירופה ובדרום אמריקה". (אמנון ז'קונט).