פאזוליני – במאי הקולנוע הנודע, הסופר, המשורר, המחזאי – נרצח ברומא, בליל ה-2 בנובמבר 1975, והוא בן 53. הוא הוכה למוות בידי קטין בן 17, יצאן – פרחח מפרוורי רומא, שפאזוליני היה האוהב הגדול שלהם.
'חיים אלימים' הוא סיפורו של תומאזו, נער מושחת שהוא גם רגיש ונאיבי, אשר בסופו של דבר מפציעה בו בהדרגה אנושיות לא צפויה, והוא הופך ל"גיבור". את עיקר כוחו שואב הספר מעמדתו האוהדת של פאזוליני כלפי גיבורו: מתוך ביבי המציאות האלימה, המושחתת והסוטה, עולה אצילות נפש נוגעת ללב. במידה מסוימת זהו שיר-אהבה ליופייה האפל של רומא. 'חיים אלימים' ראה אור באיטליה ב-1959. רק לאחר השלמתו החל פאזוליני לביים סרטים.
כשהופיע הספר באיטליה – עורר סנסאציה, והוא נחשב לאחד הרומנים הבולטים בספרות האיטלקית בת זמננו. בעקבות הספר, ועוד לפני שעשה את סרטו הראשון, כבר נחשב פאזוליני ליוצר מרכזי בחיי התרבות של איטליה. זהו ספר שכולו געגועים למצב של תום, המלווים בהכרה מתמדת שתום זה אינו אפשרי.
עינת יקיר, סופרת , ממליצה:
אני קוראת את "חיים אלימים" מאת פייר פאולו פאזוליני, בתרגומו של מירון רפופורט (הספרייה החדשה). ספר שקדם לסרטיו של פאזוליני, ומעבר לעניין הלשוני שהוא מעורר (ושאליו אני יכולה להתוודע רק חלקית), הוא מרתק מבחינת הקשר שבין המדיה הספרותית והקולנועית, ובזכות דמותו של תומאזו.
קישורים:
ה"אני מאשים" של פאזוליני