ויקטור מאסקֶל הוא פרופסור לתולדות האמנות, בנו של בישוף פרוטסטנטי מצפון אירלנד, נשוי לויוויאן, אב לבן ובת, הומוסקסואל, לשעבר איש המודיעין הבריטי ומרגל לטובת ברית המועצות. כשנחשפו חבריו לרשת, ברחו למוסקבה או הועמדו למשפט בלונדון, הוא נותר חסין. אבל דווקא עכשיו, לאחר קריסת הגוש המזרחי, דאג מי שדאג להוקיע אותו.
ויקטור מאסקל הוא המוקצֶה. כל מה שנותר לו עכשיו הוא לספר את סיפורו – סיפור מרתק, מדהים לעיתים, שנון, פרוע, מלא סתירות אך מפוכח עד מעבר לכאב. חייו מסכמים בעצם את אירועיה הגדולים של המאה העשרים: התסיסה האינטלקטואלית והאידיאולוגית של שנות ה-30, מלחמת העולם השנייה, שנות השיקום והמלחמה הקרה, ולבסוף נפילת מסך הברזל וקץ כל האידיאולוגיות.
המוקצה הוא קודם כל דיוקן אישי מרהיב – פסיכולוגי, מוסרי ואינטלקטואלי – של גיבורו המפוקפק. וזהו גם דיוקן של מילייה, של מעמר ושל תקופה – דיוקן של האינטליגנציה הלונדונית באמצע המאה הקודמת על האידיאליזם והציניות, חיי ההוללות והאינטנסיביות האינטלקטואלית שלה.
"יצירת מופת קומית מבחינות רבות... הומור צורב ועוצר נשימה... לקרוא את באנוויל זו הנאה פיסית" (אדוארד סעיד ב"ספרי השנה" של ה-TLS לשנת 1998).
המוקצה הוא ספרו האחד-עשר של ג'ון באנוויל, זוכה פרס הבוקר לשנת 2005