זוהי פנטזיה מודעת לעצמה, המנהלת רב שיח, ספק הומאז' ספק ביקורת, עם קודמיה – מיתוסים, אגדות, ספרות אבירים ועוד. הדמויות בספר מכירות את גיבורי העבר, אך כושלות בניסיון לעמוד בסטנדרטים שלהם. אט-אט פותח הספר, החדור אהבת האדם-הלא-מושלם וחיוב החיים, אופציות חדשות של קיום, עד לסיומו המרהיב. במשך יובלות ועידנים החדקרן - יצור פלאי ויפה להפליא ממין נקבה - חי בבדידות מתוקה ביער של לילך, עד שמתברר לה כי כל בני מינה נעלמו. "אני החדקרן האחרון", היא אומרת לעצמה בתדהמה. באירוניה דקה, בלשון הנעה בין דיבור יומיומי לפיוט פארודי, המחבר פורש בפנינו את סיפור מסעה של החדקרן בעקבות אחיה האבודים. בדרכה מצטרפים אליה שמנדריק הקוסם הכושל, ומולי גרו הנואשת והנאמנה. יחד הם עוברים מסע רצוף הרפתקאות ומפגשים החושפים את גחמותיהם ואת להט יצריהם של בני האדם. הסופר האמריקני פיטר ביגל, יליד 1939, הוא מחברם של יותר מעשרים ספרי פנטסיה שונים ומגוונים, אך החדקרן האחרון, שראה אור ב-1968, הוא יצירת מופת חד פעמית. ביגל כתב אותו בראשית דרכו, ומאז הוא ספר קלאסי הנערץ על קוראים רבים, מבוגרים וצעירים. רק ב-2008 ניאות ביגל לפרסם את פרק ההמשך, "שני הלבבות".