הסופר והמחזאי האוסטרי תומאס ברנארד (1989-1931) נחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים. הרומן הקצר 'בֶּטוֹן", מיצירותיו הבולטות של ברנארד, הוא ספרו הראשון שתורגם לעברית.
גיבורו של 'בטון', רודולף, מנסה לשווא ליצור לעצמו תנאים שבהם יוכל סוף-סוף לגשת לכתיבת עבודת-חייו על הקומפוזיטור מנדלסון, שלקראתה הוא מכין את עצמו תקופה ממושכת (עשר שנים הוא מנסה לכתוב את משפט-הפתיחה המושלם). סיפור כישלונו הופך לטקסט מרוכז של גרוטסקה אפלה ומצחיקה, הסובבת סחור-סחור, עד שהוא בורח למַיורקה ונתקל בסיפור-אימים אמיתי, של מישהו אחר.
"ספר מדהים של יופי חשוך ומסתורי; מיד עם סיומו אתה מבקש לשוב ולקרוא אותו מחדש, כדי לחוות שוב את חדשנותו המורכבת ולא להניח מידך יצירה רבת-מיומנות", כתב עליו מבקרו של ה'לוס-אנג'לס טיימס'. ואצלנו כתב עליו דן צלקה: "ספר מרתק ומוזר. הכל באופן בסיסי חולה ועצוב, אבל הקול הוא קול של חלילית, נקי וכמו תמים".
ברנארד נולד ב-1931 בהולנד, במנזר לנערות שילדו מחוץ לנישואים. הוא למד מוסיקה, כתב שירה, והצליח כמחזאי. ב-1989 נפטר ממחלה אנושה. בצוואתו האשים את אוסטריה שהיא ארץ פשיסטית, ואסר על פרסום ספריו והעלאת מחזותיו בה במשל חמישים שנה לאחר מותו. צוואתו לא קוימה.
| "מאז שהתוודעתי לכתיבתו (של תומס ברנהארד) אני זונח יותר ויותר ספרים באמצע הקריאה". יוסי סוכרי, סופר ומרצה לפילוסופיה, תל אביב TIME OUT, יוני 2010 |