מבט עכשווי על הגן הקיבוצי

החינוך הקיבוצי צומח ומתפתח כבר מעל 100 שנה. הוא הטביע חותם בתקופה ארוכה זו לא רק על הילדים שהתחנכו בקיבוצים אלא על מערכת החינוך הישראלית כולה ואף על מסגרות חינוכיות בעולם הרחב. בעוד שבשנים הראשונות זהותו ומאפייניו של החינוך הקיבוצי בגילאים ובזירות השונות — גן הילדים, בית הספר, החינוך הבלתי פורמלי והחברה הקיבוצית — היו ברורות, הרי שבשנים האחרונות ניכר הצורך לרענן את הדפוסים המסורתיים מחד ולהעלות אותם על הכתב מאידך. כמו בכל תהליך של הפיכת תורה שבעל פה למסמך כתוב, זו הזדמנות להציף ולברר פערים בין הרצוי למצוי ולשים במרכז את המהות שמנחה את המחנכות והמחנכים בקיבוצים.
נועה צור ברוש וענת בן ארי, מחברות מבט עכשווי על הגן הקיבוצי, לקחו על עצמן ביחס לגיל הרך ולגן הקיבוצי את האתגר של הפיכת הסיפור לספר. האתגר גדול כיוון שמלבד הצורך לנסח בצורה מעודכנת ומדויקת את החזון החינוכי והעקרונות הפדגוגיים, הרי שבספר מפורטים גם עקרונות ליישום ארגוני וכלכלי שלהם. במציאות הקיבוצית היום, בה השונות בין סוגי הקיבוצים, קהילותיהם ואופן התנהלותם היא רבה — זוהי משימה מורכבת. בעוד שלחלק מהקיבוצים העקרונות המופיעים בספר מובנים מאליהם — עבור אחרים הם רעיונות תיאורטיים בלבד.

הספר מחדש ומוסיף לידע הקיים בתחומים חשובים של תקינה, עבודה מול מוסדות המדינה השונים, הובלת תהליכים חינוכיים בקהילות משתנות, הגדרת מבנים ארגוניים, הדרכה בצוות רב מקצועי, שותפות ההורים, חלקה של מערכת החינוך בקליטת חברים חדשים, פעילות הגן בשעת חירום ועוד.

הספר שלפנינו פונה, אם כך לקהל מגוון: הוא יכול לשמש גם מחנכים ומחנכות המחפשים להכיר טוב יותר את הרעיונות והמסגרות שהפכו והופכות את הגן הקיבוצי למה שהוא, ובמידה שווה הוא יהווה כלי שימושי ומפורט עבור מקבלי ההחלטות בקיבוצים, למלווי קהילות בתהליך שינוי ולכל מי שעוסק בתרגום הרעיונות החינוכיים למציאות בשטח.

ד"ר אדם הישראלי, גבעת חיים איחוד
מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב