אין לי ארץ אחרת | אהוד מנור

בספר הזה כונסו מיטב שיריו של אהוד מנור – שירים שהפכו לחלק מן הפסקול של חיינו – בצירוף סיפורים על רבים מהשירים וחומר מעניין נוסף על חייו ויצירתו. זהו ספר בפורמט חצי אלבומי, בעיצוב שובה לב, שמעבר לכל האוצרות שגלומים בו, מצליח להעביר הרבה מרוחו של היוצר והאדם היקר הזה.
הספר הזה קרוב ללבי גם משום שהוא מזכיר לי פגישה חד-פעמית עם אהוד מנור, בשבוע הספר של שנת 2003. שלושה שבועות קודם לכן התאבד אחיו, זאב ניר, לאחר שהסתבך בחובות, ואהוד מנור עמד שבור-לב בדוכן שבו הוצע למכירה ספרו החדש. בשעה שבה הזדמנתי אני לאותו דוכן לא היה שם איש זולתו; ביקשתי לרכוש את הספר, ולוּ כדי לעודד קצת את רוחו. אז האיר חיוך את פניו הנפולים, והוא מיהר לכתוב הקדשה בעותק שהגשתי לו: "לגדעון, בברכה חמה ובתודה, אהוד מנור, 14.6.03, יריד הספרים – ת"א".
קורא מן השורה עשוי לחשוב שמדובר בהקדשה שגרתית למדי, אבל בסתר לבי אני מאמין שיש בה הכרת תודה על אותה מחווה שרק שנינו הבנּו אותה, אז באותו ערב קיצי, שנתיים לפני מותו.
לימים הרגשתי מעין סגירת מעגל, כאשר תרגומו של מנור למחזהו של מולייר "הקמצן" נמסר לעריכתי וזכיתי להביאו לדפוס בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2009.