ליטורגיה

השירה קודמת לתהליכי המודעות וההכרה, ובכך, ללא מעורבות ה"אני", היא מהווה כלי ראשוני לצמיחה, התבוננות וחקירה.

ליטורגיה הוא ספר שיריה החמישי של צביה ליטבסקי, הרואה אור בסדרת ריתמוס, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. שירי הספר חותרים אל חווית בראשית, זו המזומנת לנו בכל רגע ורגע, והניתנת לגילוי דרך כל מצב, אירוע ואובייקט, שוליים ככל שיהיו. חוויה זו קשורה בקשר הדוק, אולי אף בקשר של זהות, עם תודעת המוות. נושאים אלה משקפים בהכרח את נוכחותו של הנעלם הגדול, מקור חיינו ועטיפתם.

לשון הספר אינה נרתעת מן הנשגב, ומתוך תפיסתו כחבוי בקונקרטי, היא שואפת אל התמציתיות ודיוק הביטוי.

ספריה הקודמים:

בחושך המיטיב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998

אל תצביע עלי, הליקון 2003

הירוק בדרכו אל הירוק, רישומים: תמרה ריקמן, כרמל, 2006

לקיר אחד קראתי בית, כרמל, 2007

 צביה ליטבסקי מתגוררת בתל אביב, נשואה ואם לשתי בנות. בוגרת האוניברסיטה העברית בהצטיינות בספרות ובפילוסופיה, ובעלת תואר אמן בזימרה קלאסית מטעם האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים. השתתפה כסולנית בהפקות של האופרה הישראלית, וכן בהרכבים, הקלטות לרדיו ורסיטלים. בשנים האחרונות עוסקת בהוראת ספרות בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, במכללה לחינוך ע"ש דויד ילין ובאקדמיה למוסיקה בירושלים. בעבודתה זו מוצאת צביה שליחות ממדרגה ראשונה וסיפוק עמוק.

פרסמה מאמרים בנושאים ספרותיים שהתפרסמו ב"הליקון", "ארץ אחרת", "אורות", "עיתון '77", "ספרים / הארץ" ובכתבי עת נוספים. עורכת ספרי שירה ומשתתפת באירועי שירה שונים בארץ ובחו"ל.

קובץ משיריה יצא בצרפת בהוצאת Gros Textes בתרגום איזבל דותן. כן נכללו אחדים משיריה באנתולוגיות בצרפתית ובאיטלקית.

 חדר

מִפִּתְחֵי הַמִּנְהָרָה הַנּוֹהֲרִים אֲנִי נֶאֱסֶפֶת  
חֶדֶר לִפְנִים חֶדֶר 
כֻּלּוֹ מַחֲשַׁכֵּי זָהָב.
בְּרִצְפַּת הָשַׁיִש שְׁקַעֲרוּרִיּוֹת לִשְׁתֵּי בִּרְכַּי
אַך אֵינִי כּוֹרַעַת.
עָמֹק וְנִשָּׂא וְדוֹחֵק בַּכְּתָלִים וּבַגֹּבַה,
בְּתוֹכוֹ אֶעֱמֹד –
מַבָּטְךָ

 
שנתי השקופה

מתה, עטויה
נשב קל של עפר.

לאט חושפות העונות החולפות
את חדרי האויר
הזעירים
של עצם גלגלתי.

מתוך ארבת עיני הריקה
עולה לטאה,
מרימה את ראשה אל השמש.

בזלזלים רכים יגשש העולם
בדפן שנתי השקופה
להעירני
אל חושים חדשים
שלא נודעו מעולם. 

קישורים