הציונות הייתה לא רק פרוייקט פוליטי ואידיאולוגי אלא גם מפעל להסדרת המיניות שעסק באופן כפייתי בהמצאת ההטרוסקסואליות הגברית היהודית. המשימה הציונית לשחרור העם היהודי והשאיפה להיות אומה כשאר אומות העולם, הייתה כרוכה בפנטזיה על הגאולה המינית של הגוף הגברי היהודי. בשיח האירופי האנטישמי של שלהי המאה התשע-עשרה הגוף הגברי היהודי זוהה עם מחלות, שיגעון, ניוון, פרוורסיות מיניות, "נשיות" והומוסקסואליות. בהקשר זה יש להבין את הדרישה הציונית לשנות ולנרמל את הטבע של הגבריות היהודית האירופית הגלותית. הקולנוע הציוני והישראלי ביטא תשוקה לאומית זו באמצעות ייצוגים וויזואליים ונרטיביים שונים, שאכפו את הדימוי של הגבריות הציונית החדשה המבוסס על הסילוק ההומופובי של ה"נשי" שבגבר. שיח הגוף של המפעל הציוני, כמו השיח הקולוניאלי והאוריינטליסטי, היה גם כרוך בפוליטיקה גזעית של היגיינה, השבחת הילודה ושיפור הגזע. באמצעות השיח על המיניות, ייצרה הציונות חברה מנורמלת, שלצד המגדר מובנה בתוכה גם שיח אתני, גזעני באופיו.
הספר לדעת גבר: מיניות, גבריות ואתניות בקולנוע הישראלי מאתר ועוקב אחר ייצוגים של גבריות מאז סרטי החלוצים הציונים שהופקו בפלסטינה בתחילת המאה העשרים, ועד אלה שמופיעים בקולנוע הישראלי העכשווי. כל אחד מחלקי הספר דן באופן ביקורתי בפרקטיקות הכינון והסימון של סוגי גבריות שונים בקולנוע הישראלי וביחסי הגומלין המבניים בין סוגי גבריות שונים אלה – יחסי גומלין שמתנהלים במסגרת מערכי שיח מרכזיים שעיצבו את תפיסת המיניות הגברית בישראל: השיח הציוני, שיח הצבא והמלחמה, השיח האתני המזרחי, והשיח ההומוסקסואלי. מחקר זה מציג לא רק דיון תיאורטי ביקורתי על הבניה של הגבריות בקולנוע הישראלי, אלא גם מציע מודל לחקירת התפקיד של המיניות בתרבות הלאומית באופן כללי, תוך אּתגור הנטייה הניכרת בדיונים תיאורטיים עכשוויים לעסוק בגזע, מיניות ולאומיות באופן נפרד.
ד"ר רז יוסף הוא מרצה בכיר בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון Beyond Flesh: Queer Masculinities and Nationalism in Israeli Cinema ראה אור בשנת 2004 בהוצאת Rutgers University Press בארצות הברית.