"השמועה על העכבר המחליק נפוצה בשכונה. חבריהם של ליה ועילם
וילדים מכל הארץ, הגיעו לביתם כדי לראות את בטן שלמד לעשות תעלולים
שאיש לא האמין שעכבר יכול לעשות...".
לבוטן, עכבר קטן ואפור שנלכד במלכודת דבק אכזרית, לא היו הרבה סיכויים לחיות. הווטרינר, ד"ר לבטוב, אליו הביאו בני המשפחה המבוהלים את העכברון, קבע בצער שצריך להמית אותו כדי לחסוך ממנו ייסורים קשים. אבל ליה ועילם לא הסכימו. הם מצאו דרך מקורית להציל את העכברון, שהפך בעזרתם לעכבר הכי מחליק והכי מפורסם בעולם.
הסיפור המתחיל בלכידת העכבר במלכודת האכזרית ובצורך לגאול אותו מייסוריו הופך לסיפור משעשע ומצחיק כשבלחץ הנסיבות ממציאים ליה ועילם המצאה יצירתית ומתוחכמת המאפשרת לעכברון הלכוד להפעיל את שריריו לאכול ולגדול ואף להפוך לאמן החלקות, עד שאפילו מנהל הקרקס האיטלקי מעוניין לקנות אותו. אבל הקו האנושי בסיפור הוא המהפך ביחסם של אמא ואבא. בתחילת הסיפור הם רואים בעכבר הקטן אויב שצריך להשמיד ובסופו – הוא הופך לבן משפחה ממש.
יובל אלבשן – עורך דין, פעיל חברתי וסופר, היה ממייסדי עמותת 'ידיד' בשנת 1997. היום סמנכ"ל העמותה ומנהל רשת מרכזי הזכויות שלה בפריפריה הענייה בישראל. עד 2007 עמד בראש הקליניקות המשפטיות שבפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כיום מרצה בכיר בפקולטה זו, במכללות ובבית הספר לעבודה סוציאלית.
מאז 2002 בעל טור קבוע בעיתון מעריב המוקדש ברובו לביקורת חברתית.
פרסם מאמרים וספרים בתחום המשפט, ביניהם 'זרים במשפט' (הקיבוץ המאוחד)
הרומן שלו 'תמיד פלורה' (ידיעות ספרים) זכה בשבחי הביקורת, בפרסים וב'ספר הזהב' מטעם התאחדות המו"לים בישראל. זהו ספרו הראשון לילדים.
נעם נדב - מאייר ספרי ילדים וספרי לימוד, קומיקסאי ותסריטאי סרטי אנימציה ישראלי. מרצה בכיר ביחידה לאנימציה בבצלאל. אייר ספרים רבים לילדים. כתב ואייר סיפורי קומיקס. אייר את סיפורי 'איש הפנדה' שהתפרסמו במשך 12 שנה ב'עיניים'.
איוריו לספר 'בוטן העכבר והדבק האכזר' רווי הומור ואנושיות.
קישורים
יש עכבר בבית
המסר בספר "בטן העכבר והדבק האכזר" הוא שההורים לא תמיד יודעים הכל ושלפעמים הם מפחדים מדברים קטנים כמו עכבר. אחרי הרבה ספרים שמנסים באופן עקיף להסביר לילדים כמה שקשה לגדל אותם, זה מסר שכיף לקרוא אותו |
עלילה מאתגרת מחשבה,
המפירה בעליצות מוסכמה אחר מוסכמה בכתיבה "נכונה" לילדים |
| סיפור מקסים, חכם, אנושי ומלא הומור, המלמד אותנו משהו על עצמנו ועל אהבת חיות, כתוב בהמון מילים, אבל הילדים יושבים מרותקים. רן יגיל, מעריב -תרבות, מאי 2010 |
| עכבר קטן חודר אל הטריטוריה הביתית והרוגעת... אבא, משופם ובעל עורף רחב כשל גיבור-על (גם הפעם האיורים הם של נועם נדב), רועד מפחד. אמא אוספת את השיער הארוך לצמה ויוצאת למלחמה עם מטאטא ביד. אבל העכבר, שכבר בראשית הסיפור מזוהה בשמו, בוטן – היה ונעלם. לא הורים מודרניים, בורגנים לעילא, יניחו לו לחיות בתוכם. האם קונה מלכודת, אכזרית כך מתברר, והעכבר נלכד בתוכה, או יותר נכון – נדבק אליה ולא יכול להשתחרר. מה עושים? הילדים ראו, ומבעד לעיניהם הצופות ההתאכזרות אל העכבר הקטן, האפור, נהפכת למעשה לא חינוכי שיש לתת עליו, סוף סוף, את הדעת. הילדים הם אלה, כמובן, שמוצאים פתרון, והעכבר ניצל, לא לפני שהוא מוכיח יכולת אקרובטית, קרקסית, וחיבה מיוחדת ליושבי הבית.
הסיפור, שמתאים לראשית קריאה, משעשע בהקצנה הקריקטוריסטית כמעט של דמויות ההורים: אבא ואמא מדברים ביניהם באנגלית כדי שהילדים לא ישמעו, אבא פוחד, אמא אמיצה, והמוסריות שלהם די צבועה, גם אם זו לא היתה כוונתו של המספר. למרות זאת, הסיפור חינני וכובש לב, ומתאים להפליא לילדים בני 5 ומעלה, לקריאה עצמאית או בליווי ההורים.
רונית רוקאס, עכבר העיר, מאי 2010 |