קובץ השירים "אל הנירים האפורים" ראה אור לראשונה בשנת 1954. הספר תפס את מקומו כספר שירים לילדים. אכן חוט של ראשוניות ותום משוך, לפחות למראית עין, על כל שירי הספר, ונקודת הראות של ילד שלטת בהם. אולי תרמו לכך גם ארבע השורות שהקדיש המשורר לבנו בכורו, ליאור, שהיה אז בן שלוש. רק שלוש שנים לאחר מכן זכו שורות אלה להיות לשיר "זמר לבני", שנדפס בספרו "אשר אהבנו".
לאחר נפילת ליאור במלחמת יום הכיפורים הולחן השיר, והמציאות כפתה עליו משמעות נוספת.
טרם מותו הספיק נתן יונתן למיין, לבחור ולערוך את השירים לספר זה, ובצוואתו הביע את משאלתו לאחד את שני הספרים ולהוציאם לאור מחדש תחת קורת גג אחת, על פי המתכונת שהכין.
למבחר שאסף מתוך שני ספרי הילדים המקוריים צירף המשורר שירי ילדים אחדים אשר נכתבו במהלך שש-עשרה השנים האחרונות לחייו ולא ראו אור מעולם, וכן שירים מעטים אשר לא פרסם קודם לכן.
כמו כן בחר המשורר לכלול בקובץ הזה שירים אחדים שנכללו גם במבחר "שירים בכסות הערב", משום שסבר, כנראה, כי הם פונים גם לילדים.
קישורים